אחרי שהעונה באופן מעשי נגמרה בהפסד שלשום לנס ציונה (0:2) ותיגמר פורמלית ביום שישי הקרוב מול אשדוד באצטדיון המושבה (16:00), זה הזמן לא להסתכל יותר מדי אחורה ובמקום זה להסתכל קדימה. הטעם המר של ההחמצה, צריך להתחלף בטעם של חדשנות ומחשבה לעתיד לטווח הקצר וגם הארוך. למרות הקריסה ברגעי המשבר, עופר טסלפפה צריך להישאר בתפקיד.
בתלמוד הבבלי מסופר מעשה 'תנורו של עכנאי. לפי הסיפור, החרם והנידוי של רבי אליעזר היו כל כך קשים ופוגעים, כך שהובילו לנזקים חמורים וקשים לסנהדרין. נראה שחברי הנהלת מועדון הכדורגל מכבי פתח תקווה דילגו על כמה שיעורי גמרא ולא למדו את הלקח, משום שחרם ונידוי הפכו לאמצעי שכיח במועדון. ליאח דוד פיינר, בעוד טור ביקורתי, שבוע לפני המשחק הגורלי בטדי מול הפועל י-ם
כשהתחלתי אתמול החל משעות הצהרים לקבל עשרות הודעות לבקשת כרטיסים למשחק העונה, מיד הבנתי שלמשחק יגיעו המוני אוהדים, שיצרו מחזה, שלא נראה שנים רבות בהפועל פתח תקווה, אולי רק לפני 30 שנים. כן, בעונת הגביע. הגעתי שעתיים לפני שריקת הפתיחה ותוך זמן קצר הגיעו אלפי אנשים שהתקבצו בתורי ענק בכניסות לשערים. כמו שחזיתי בטורים הקודמים. כמעט – אצטדיון מלא.
לא היינו צריכים חותמת טובה יותר על כך שאבי לוזון חטא ב"חטא ההיבריס", מאשר ההשפלה הביתית הכואבת 4:0 מול נוף הגליל במשחק הכי חשוב של מכבי פתח תקווה העונה. לא היה מעולם בעלים/יו"ר, שהלך נגד האוהדים ונשאר בקבוצה. במוקדם, או מאוחר – הם תמיד ישימו את המפתחות. החשש הוא שאם זה לא יקרה אצלנו בקרוב – זה יהיה מאוחר מדי. טור של אוהד שרוף, אך מתוסכל.
כולנו מכירים את הבובות שמעטרות את חלונות הראווה בחנויות אופנה שונות. רבים לא יודעים, אך בובות שכאלה בגרסה מוקטנת הופיעו לראשונה כבר במאה ה-15, ואף קיימות עדויות מהמאה ה-16 אודות שימוש בבובות אלה בידי פרנסיס הראשון מלך צרפת, ומרי מלכת הסקוטים.
זה לא חדש, אבל ניצחון החוץ אתמול מול בני ריינה (2:1), הראה שוב עד כמה הקהל של הפועל פתח תקווה העונה, הוא פקטור משמעותי בהתמודדות על העלייה לליגת העל, שלא פחות מכ-1000 צופים ליוו את הקבוצה לצפון ודחפו את השחקנים לניצחון. האווירה הלוהטת ביציע מחזירה אותנו לימים היפים בהם שיחקתי עם קהל עוצמתי, שלא הייתה מביישת קבוצות רבות בליגת העל.
הניצחון אתמול על הפועל אום אל פאחם, מעבר לזה שהוא העניק לנו שלוש נקודות יקרות במאבק העליה, הוא היווה מבחן אופי, שהפועל פתח תקווה עמדה בו בגדול. גם התאוששנו מההפסד הצורב להפועל כפר סבא ביום שני וגם ידענו לחזור מפיגור מוקדם ולהפוך את התוצאה ובכך להשאיר את הקבוצה חזק בתמונת העלייה.
מועדון מכבי פתח תקווה יצר מחלקת נוער ברמה בינלאומית, באמצעות שימוש במתודות מדעיות שנלמדו במוסדות ספורט וכדורגל מהמובילות באירופה, אך הוא לא השכיל לנתב את ההשקעה בנוער להצלחה של הארגון עצמו, זאת למרות שבהצהרותיהם השונות של בעלי התפקיד במועדון, נאמר לא פעם שמחלקת הנוער מסייעת כלכלית ומקצועית לקבוצה הבוגרת.
אחרי 5 משחקים רצופים ללא הפסד, 5 משחקים רצופים בלי ספיגה, כשכבר הרחנו אוויר פסגות ומחשבות על עלייה כבר לא היו בגדר פנטזיה, בא המשחק אתמול מול הפועל כפר סבא והחזיר את הקבוצה לקרקע המציאות הכואבת. ההפסד (1:2), נבע מרפיון מנטלי של שחקנים טובים, שהוכיחו את עצמם מקצועית מעל ומעבר בחודש האחרון, אבל ברגע האמת מעדו.
בשבת האחרונה נחצה קו אדום. לא הקו האדום של ליגת העל, אותו חצה מועדון הכדורגל מכבי פתח תקווה למשך עשרים ושש שעות בלבד, עד לניצחונה של בית"ר ירושלים את אשדוד בטדי, אלא קו אדום אחר, קו אדום מוסרי, קו אדום ביחסים שבין הנהלת מועדון כדורגל לאוהדיו.
