הם גרושים כבר מזה מספר שנים. יש להם בן אחד, שהשנה מלאו לו 10 שנים. הם התגרשו כאשר הבן היה במעון. מאז הגירושין, האם התגוררה יחד עם בנה בפתח תקווה. כעת, לאחר מספר שנים, רצתה לשדרג את מקום מגוריה. מאחר והשכירות בעיר יקרה, החליטה לעבור להתגורר באריאל בדירה מרווחת. "המעבר לא שינה בכלום את החיים של בני", היא אמרה. "הוא נשאר ללמוד באותו בית ספר עם אותם החברים".
היא הגיעה למשרדי בפתח תקווה, אישה בתחילת שנות ה-40 לחייה, יפה ומטופחת. היא נשואה מזה שלוש שנים, אבל "לא באושר", הקפידה לציין. "הנישואים האלה היו מבחינתי סוג של אילוץ. יצאתי עם גברים רבים, אבל עם אף אחד מהם הקשר לא הבשיל לחתונה. אני מגיעה ממשפחה שמרנית והופעל עליי לחץ כבד להתחתן.
הם הגיעו למשרדי בפתח תקווה להתייעצות לגבי הסדרת היחסים הרכושיים ביניהם. את שניהם אני מכירה שנים ארוכות – רונן ושמחה. כבר אישרתי עבורם הסכם ממון בעבר. עבור שניהם זוהי זוגיות שניה. הוא הגיע לזוגיות עם שני בנים והיא עם שתי בנות. הם ביחד כבר כמעט שני עשורים ועתה רצו לערוך הסכם חדש המתייחס למצבם זה עתה ולעתיד.
הוא הגיע למשרדי בפתח תקווה, גבר בשנות ה-40 לחייו שעבר "דבר אחד או שניים" בחיים. הוא דיבר בקול נמוך. מתקשה לתת אמון. סיפר שליבו קרוע. יש לו ילדה בת 7 אותה לא ראה מזה שנתיים. הוא "מת" לראות אותה, אבל גרושתו אינה מאפשרת. "גרושתי אומרת שהבת שלי שגידלתי במשך 6 שנים לא רוצה לראות אותי" אמר בעצב.
את הטור הקודם בנושא מחדל ההפריה, שכל המדינה מדברת עליו, כתבתי לפני שנולדה סופיה, תינוקת המבחנה, השבוע. התינוקת נולדה לאישה שנשאה אותה ברחמה, לאחר שנתיים של טיפולי פוריות ואחרי ניתוח צנתור בלבה, שעברה בעודה ברחם ואותו שרדה בהצלחה. כעת, לאח לידתה, השאלה המשפטית בנוגע למקרה, מקבלת משנה תוקף ולפניכם כמה הרהורים שלי בנושא.
"מחדל ההפריה באסותא", לא יורד כבר יותר מחודש מהכותרות ורק אתמול (שישי), שודר בחדשות 12 ראיון עם האם שברחמה גדלה תינוקת מהפריה אחרת, בעקבות טעות טרגית של בית החולים. זאת לאחר שבשבוע החולף בית המשפט המחוזי התיר עריכת בדיקה גנטית לעובר, לשם התחקות אחר הוריו הביולוגיים. כמה נקודות להתייחסות משפטית, על אחת מהפרשיות המורכבות בהן נתקלנו.
הוא סיפר שהוא בן יחיד. הוריו התגרשו כאשר היה קטן. אביו, אדם קשה יום, נישא מחדש, והביא ילדים נוספים לעולם. הוא גדל אצל אימו. הקשר עם אביו התנתק לחלוטין והוא היה פגוע מאוד, אך הוא התנחם בכך שגדל אצל אימו כנסיך. האם גידלה אותו לבדה וכל חייה עבדה קשה למענו. בהגיע העת, הכיר לה את בחירת ליבו. אחרי שבע שנות נישואין, הגיעו גירושין ועמם סוגיה משפטית מורכבת
מוצאי שבת. מחר ערב חג ראש השנה. הופתעתי לקבל הודעת טקטסט שכל כולה לחץ. ההודעה הייתה מלקוחה אותה אני מייצגת. זוהי ממש התחלתו של התיק. בעלה עזב את הבית. הם היו כבר בפגישת גישור, שלא ממש עזרה להם. ועכשיו כל צד בהיכון. הוא השאיר לי את הילדים. היא אמרה. בקושי מגיע, לא משלם שקל כבר איזה חודשיים ועכשיו זה?! זה נראה לך הגיוני?!
הוא הגיע למשרדי בפתח תקווה מתוח ועצבני. סיפר שהרגיש דחוי ומושפל, כאשר אשתו הודיעה לו שאינו רצוי עוד. המצב בבית מעורער. הבית שקט, וכל קול יכול להרעידו. המתח באוויר ניצת ברגע ומתלהט לצעקות וחילופי האשמות קשים. הוא נלחם על מקומו, שהיה נראה לו פעם מובטח. הוא שאל אותה, למה? הוא קיבל חצאי תשובות שלא סיפקו אותו. הוא מבחינתו היה ממשיך.
"אני מתמודדת עם אתגרים גדולים", סיפרה לי גרושה שהגיעה השבוע למשרדי בפתח תקווה. היא סיפרה שחווה קשיים בגידולו של בנה הבכור, ליאור, בן ה-10 מנישואיה הראשונים, המתחנך בחינוך מיוחד. אביו של ליאור, כמעט ולא רואה אותו, ומצבו הולך ומידרדר. ליאור סובל מחרדת נטישה ומהפרעות קשב וריכוז.
