את ה-7.8 במדד ריכטר שפגע בטורקיה וסוריה, הרגשנו היטב גם בפתח תקווה. מסקר לא רשמי שעשינו, אחד מכל שני תושבים הרגיש את רעידת האדמה, שהרעידה את העיר ב-6 לחודש בשעה 3:15 בלילה. האם רעידת האדמה תעשה סוג של רעידה בקצב ההתחדשות העירונית של פתח תקווה? זוהי שאלה ששואלים את עצמם לא רק התושבים, אלא גם את ארבעת היזמים עמם שוחחנו.
לפי ההערכות, בפתח תקווה יש לא פחות מ-1000 מבנים שנבנו לפני 1980, מה שמעלה אותם להגדרה של "מבנים מסוכנים", שככל הנראה היו מתמוטטים בניין קלפים, בדיוק כפי שקרה אצל השכנות שלנו. מדובר על סכנת נפשות של ממש, שבדרך כלל התושבים והרשויות אדישים אליה, כי רעידת אדמה נראית כמו משהו רחוק מאיתנו, אבל גם קרוב וכזה שיכול להיות מסוכן, גם אם זה קורה פעם ב-100 שנים (כזכור, רעידת האדמה האסונית האחרונה התרחשה ב-1927).
צפו בבניינים המוזנחים במרכז העיר בסמוך לעירייה:
איתמר זולדן, בעלים "אבן בהר": "העירייה קורסת בעומס וזקוקה לכח אדם"
אז אחרי שכולם בפתח תקווה שאלו ביום שני בבוקר: "הרגשתם"?, עולה השאלה המהותית, האם רעידת האדמה החזקה, שהורגשה גם אצלנו, תזיז משהו בקצב ההתחדשות העירונית, שגם כך, יש לומר, הוא גבוה למדי, בטח ביחס לערים מקבילות לפתח תקווה. בעיר יש כיום מאות פרויקטים בתכנון, לקראת הריסה, בבנייה ולפני אכלוס, אבל עדיין, כמות המבנים הגדולה (מגורים וגם מוסדות ומשרדים), הזקוקים להתחדשות עירונית, היא גבוהה מאוד.
"קשה לומר שהעירייה מתנהלת באופן מהיר ומשביע רצון מבחינת היזמים, בכל הקשור לקצב של ההתחדשות העירונית בפתח תקווה", אומר לפתח תקווה NEW, איתמר זולדן, בעלים של חברת הנדל"ן אבן בהר, שביצעה ומבצעת עשרות פרויקטים בעיר. " מצד שני, אפשר להבין שהיא קורסת תחת עומס. יש המון פרויקטים של התחדשות עירונית והם לא מצליחים לעמוד בעומס. כדי שיהיה קצב מוגבר להתחדשות העירונית, היא חייבת להגדיל כוח אדם שיתעסק בנושא בזה".
זולדן מוסיף, שיש הרבה דיירים שעד עתה לא מבינים את הסכנה שהם עומדים בפניה והם ממשיכים להיות אדישים. "כשאני נפגש עם דיירים אני אומר להם שני דברים – איום טילים, רעידת אדמה. זה נראה להם משהו רחוק. אבל השבוע נראה שהרעידה עשתה משהו במוח. אני אני שומע מאנשי השטח שמיום שני, הם מקבלים המון טלפונים מתושבי פתח תקווה ומשאר הארץ".
אלכס מאיה, בעלים "האחים מאיה": "עם גרינברג הפרויקטים תפסו תאוצה, אבל צריך להגביר את קצב ההתחדשות
לאלכס מאיה, בעלים של חברת הנדל"ן "האחים מאיה", המתכננת, בונה ומוכרת פרויקטים של התחדשות עירונית, בעיקר במרכז פתח תקווה, דווקא אין טענות לעירייה. "ראש העיר רמי גרינברג דוחף חזק את ההתחדשות העירונית. הוא בא פיזית לכל פרויקט ומאז שהוא נכנס לתפקידו לפני ארבע שנים, אין ספק שבכל מה שקשור להתחדשות עירונית – הדברים נראים אחרת".
מאיה מספר על מבנים שנמצאו בסכנה מוחשית בפרויקט אורלנסקי 31-33 של "האחים מאיה" במרכז העיר. "מצאנו עמודים חשופים, ברזלים עם חלודה וטיח. המצב היה על הפנים, ולהערכתי המבנה היה קורס, בדיוק כמו שקרה בחולון, ברעידת אדמה. תוך 5-10 שנים הוא היה מוגדר מבנה מסוכן", הוא מעריך. "המקומות 'המועדים לפורענות' הם עמישב, יוספטל ומרכז העיר – וצריך להגביר את התחדשות כמה שיותר מהר".
אייל בהרי, מנכ"ל צים בהרי: "חיזוק המבנים הוא עבורינו חלק בלתי נפרד מהפרויקט לפני הריסה"
לאחר רעידת האדמה, חיכינו שמזג האוויר החורפי ישתפר ויצאנו היום לסיור שטח, ממש ליד העירייה בפינת הרחובות חיים עוזר, רוטשילד והרצל. מה שנקרא – המרכז של מרכז העיר. נראה שגם איזור זה חייב דחוף התחדשות עירונית. הבניינים הישנים, רובם מעורבי שימושים (מגורים, מסחר, משרדים), הוקמה לפני 40-50 שנה ומתוחזקים ברמה נמוכה. מה שיוצר מצב בעייתי לא רק מבחינה אסתטית, אלא גם מבחינה בטיחותית.
כמו שאת רואים בסרטון למעלה: עמודים מקולפים וסדוקים, חוטי חשמל חשופים, חדרי מדרגות מעופשים, מעליות שזזות בקצב של קומה בדקה והשיא – חיזוקים חיצוניים, שאמורים להחזיק מרפסת, כפי שניתן לראות בתמונה, שמעלים ספק רב, אם הם יעמדו ברעידת אדמה, חס וחלילה. "חיזוק המבנים הוא עבורינו חלק בלתי נפרד מהפרויקט", אומר לפתח תקווה NEWS, אייל בהרי, מנכ"ל צים בהרי.
"אנחנו מתקנים את הליקויים לפני, זאת מתוך ידיעה שאנחנו הורסים את הבניין, בדיוק כפי שעשינו במינץ 39-41. הבניינים הישנים במצב תחזוקה בעייתי מאוד, שמהווה סכנה. לכן אנחנו אוטמים ברזלים גלויים, ממלאים סדקים ועושים חיזוקים נוספים, שמהווים סוג של "תרופה", אך שהתושבים יוכלו להתגורר עד ההריסה יותר בבטחה".
"לפחות 100 אלף תושבים מצויים בסיכון ממשי מבחינת מגורים"
לבהרי יש ניסיון עם עשרות פרויקטים של התחדשות עירונית בפתח תקווה, חלקם כבר אוכלסו וחלקם בשלבי תכנון וביצוע, כמו פרויקט ז'בוטינסקי 12, בו מגדל מגורים מודרני ומפואר, צפוי להחליף את המבנה הישן והמתפורר, הקיים כיום. מתי יתאכלסו אנשים בבניין החדש? אם נהיה אופטימיים, זה יקרה רק לקראת שנת 2030.
"כל פעם שאנחנו חווים רעידת אדמה חזקה בישראל, יש כותרות בנושא, אבל אחרי שלושה-ארבעה ימים, זה כבר לא הנושא שעומד על ראש סדר היום מבחינת העירייה, שכמובן יש לה הרבה דברים שוטפים לטפל. הלוואי ורעידת האדמה שקרתה השבוע, תעיר את כולם – גם את הועדות המקומיות וגם את הועדות המחוזיות והרשויות. זמני היציאה לפרויקט וכן הפרויקט עצמו, שאורך כ-5 שנים – חייבים להתקצר".
לדברי בהרי, מתגוררים בפתח תקווה כ-255 אלף תושבים, בחלוקה ל-3.5 ממוצע לבית אב, מדובר בכ-75 אלף דירות בקירוב. "ב-1980 התגוררו בפתח תקווה כ-110 אלף תושבים, בכ-33 אלף דירות בקירוב", הוא מנתח. "כ-40 אחוזים מתושבי פתח תקווה מתגוררים בבניינים שנבנו לפני 1980, כלומר כ-100 אלף תושבים לפחות מצויים בסיכון ממשי מבחינת מגורים".
בהרי מוסיף ש"למרות ששנת 1980 מצויינת כ"שנת המפנה" בחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה, רק ב-1987(!) יושם התקן בכל בניין ובניין. משמע, קרוב למחצית תושבי פתח תקווה (סביב 45 אחוזים לפחות), מתגוררים בבניינים, שרובם ככולם לא חוזקו באופן כזה או אחר נגד,רעידות אדמה. מדובר, להערכתי, בכ-120 אלף תושבים שאינם מוגנים כיאות. יש לזכור כי רק בשנות ה-90 נכנס תקן הממד"ים לתוקף, כך שכ-65 אחוזים מהדירות בפתח תקווה הן ללא ממד"ים".
רמי סימני, בעלים "סימני נדל"ן": "בפתח תקווה יש אלפי יחידות דיור שנמצאות בסכנת התמוטטות מיידית ומוחשית"
איתות אזהרה אנחנו גם שומעים מיזם הנדל"ן, רמי סימני, ששותף עם בהרי בפרויקט ז'בוטינסקי 12, אבל גם מתכנן פרויקט התחדשות עירונית, בדיוק איפה שביקרנו היום במרכז העיר. סימני מספר כי לאחר רעידת האדמה השבוע, הוא קיבל טלפונים מדיירים בפרויקטים שלנו בפתח תקווה, שאנחנו נאיץ את התהליכים ונחלץ אותם מהמצוקה ומהמקומות בהם הם מתגוררים.
"בפתח תקווה יש אלפי יחידות דיור שנמצאות בסכנת התמוטטות מיידית מוחשית, אז מדוע מתעכבים הליכי החיזוק והשיפוץ?, שואל סימני. "דיירים לא ממהרים להצטרף לפרויקטים – וכאן התפקיד של הרשויות לזרז אותם ולחבר אותם ליזמים, שהם היד הארוכה של ההתחדשות העירונית"
העירייה: "פתח תקווה - בין הערים המובילות בהתחדשות עירונית"
תגובת העירייה: פתח תקווה היא בין הערים המובילות בתחום ההתחדשות העירונית. עיריית פ"ת נערכת לנושא בשיגרה, לרבות קידום המוכנות של מוסדות החינוך. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בפריסת אמצעים סייסמוגפיים, וכן בקידום פרוייקטים לחיזוק מיבנים ככל שניתן, כפי שקורה בשנים האחרונות עם קידום משמעותי של פרויקטי התחדשות בשכונות הוותיקות בעיר. זאת לצד היערכות נרחבת למצבי חירום עם ההספקה הנדרשת, והפעלת יחידות חילוץ עירוניות ועוד".
בעירייה מוסיפים כי "כדי למנוע היתכנות לקריסה, העירייה פועלת בשלוש דרכים מרכזיות, כאשר גולת הכותרת היא הפעילות האינטנסיבית וההדוקה של המינהלת להתחדשות עירונית "כרמים" מול התושבים. יודגש כי כחלק במפעילות המינהלת קוצרו ההליכים הבירוקרטיים באופן משמעותי והעיכובים שנגרמים במקרים נקודתיים הם בדרך כלל בשל אי הסכמות בתוך ההליך או משום השאיפה של הדיירים לקבל זכויות מעבר להיקף המוגדר".
כזכור, בשונה מהמדיניות העירונית שהייתה קיימת בעבר, ראש העיר רמי גרינברג, עם כניסתו לתפקיד פעל להקמת המינהלת להתחדשות עירונית "כרמים", אשר פועלת מול התושבים לקידום פרוייקטים של התחדשות בשכונות הוותיקות תוך שימת דגש על תשתיות נאותות לתושבים. מה שמציב את פתח תקוה בראש רשימת הערים שבהן מקודמים הליכי התחדשות.
כמו כן, המינהלת מלווה ונותנת את כל המידע והשירות לתושבי העיר פתח תקוה המעוניינים להתחיל בהליך של התחדשות עירונית באזור מגוריהם ומהווה גורם מתכלל, מקשר ובונה אמון בין היזמים הדיירים והרשות. מדובר בפעילות שנעשית באופן אינטנסיבי, כאשר המינהלת מוודאת את טובת התושב בהליך, שבסופו הוא יזכה לדירה חדשה, משודרגת ובעיקר בטוחה.
לצד פעילות המינהלת להתחדשות עירונית, מחלקת מבנים מסוכנים באגף הפיקוח על הבנייה מבצעת ביקורת נרחבת ומנחה את התושבים כיצד לפעול לתיקון הליקויים השונים שמתגלים במבנה וכן מוודאת את איכות ואופן הטיפול. במידת הצורך גם מקדמת הליכים משפטיים לאכיפת הנושא.
בנוסף, ביוזמת ראש העיר החלה לפעול לאחרונה המחלקה לתרבות הדיור בעיריית פתח תקוה אשר מקדמת שיפוץ חזיתות וחיזוק מבנים תוך תנאי תשלום נוחים. המחלקה פעלה עד כה במאות מבנים ומציעה בין היתר, הלוואות ללא ריבית, פיקוח בניה מוזל וליוו הנדסי ומשפטי מלא לכל תהליך השיפוץ".