העלייה המשמעותית בקצב גידול הפרויקטים בעיר, הביא לכך שבשנת 2021 נרשם זינוק חד של כמעט פי 3 במספר יחידות הדיור החדשות שנבנו בפתח תקווה, לעומת השנה שלפניה. יחד עם זאת, קיימת דאגה בקרב הקבלנים והיזמים בעיר מכך שקצב היתרי הבנייה הוא עדיין איטי מהמצופה. יו"ר איגוד הקבלנים בפתח תקווה: "קצב ההתחדשות העירונית הוא קריטי".
כפי שדיווחנו לפני כחודש, על פי נתוני הלמ"ס, בשנה שעברה החלו להיבנות כמעט 1500 דירות חדשות, שזה ב-183% יותר מה-501 שנבנו ב-2020 (כזכור, שנת הקורונה). על פניו, מדובר בזינוק מרשים והתפתחות הבנייה למגורים, בין אם מדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית או בין עם פרויקטים חדשים, אכן ניכרת בכל רחבי העיר.
צפו: פרויקט פאירברג-ברנדה
אך למרות הנתונים האופטימיים, לדברי אהרון דינוביץ, יו"ר איגוד הקבלנים והבונים בפתח תקווה, הקצב צריך להיות הרבה יותר גבוה, על מנת לעמוד בביקוש למגורים שהעיר צפויה לחוות בשנים הקרובות. גם עקב הגידול הטבעי וגם נוכח ריבוי העסקים ומקומות התעסוקה החדשים שצפויים לקום בעיר ולמשוך אליהם עשרות אלפי עובדים, שיעדיפו להעתיק את מגוריהם לפתח תקווה.
"הפרויקטים מתקדמים באיטיות בפתח תקווה, כפי שזה קורה ברשויות האחרות", מעיד דינוביץ. "הרגולציה של המדינה היא קשה בכל מה שקשור בחוק התכנון והבניה בישראל. על מנת לעמוד בקצב ריבוי האוכלוסיה, שצפויה להגיע לחצי מיליון בשנת 2040, פתח תקווה זקוקה למינימום 2000 יחידות דיור חדשות בממוצע לשנה, כך שב-20 שנה הבאות, יקומו בעיר 40 אלף דירות, שיוכלו לאכלס עוד 200 אלף נפש".
לדברי דינוביץ, מתוך 40 אלף הדירות החדשות, חצי מתוכן יוקמו מפרויקטים של התחדשות עירונית, 12 אלף משכונת סירקין והיתרה מתוכניות אחרות. "איפה בדיוק תגור האוכלוסיה החדשה, יגורו אם כמות התחלות הבנייה מסתכמות בכ-1,500 בשנה? לוקח להוציא היתר בנייה בישראל בין 3 ל-5 שנים, זה קצב לא מספק בכלל והרשות המקומית והמדינה חייבות לתת על כך את הדעת", סיכם.