בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, לא מצאתי היום חנייה פנויה במשחק בית ונאלצתי לחנות קילומטר מהאצטדיון. כבר אז הבנתי את התכונה הרבה שיש בקרב ההנהלה, צוות האימון, השחקנים – ובעיקר האוהדים, לקראת משחק הבית הראשון בפלייאוף העליון מול בני יהודה. אקורד הסיום של המשחק, עם ניצחון מהדהד של 4:0, השלים את התפאורה והרוח החגיגית שיש בהפועל פתח תקווה.
שמעתי שהפרשנים בערוץ הספורט הרהרו בקול על כך שבני יהודה ממש מכרה את המשחק. אני לא מאמין בזה, אבל היכולת שלה באמת יכולה להעלות מחשבות בנושא. בלי אף בעיה למסגרת היא נראתה כמו הצל של עצמה. אבל זה לא מפחית מהפרגון שצריך לתת לשחקנים של עפר טסלפה, שלא רק שמרו על שער נקי משחק חמישי ברציפות, אלא גם הגיעו להרבה הזדמנויות ואפילו כבשו עוד שער שנפסל בהחלטה תמוהה.
טעימה מהיציע
הפועל עשתה סוג של קרקס לשחקנים הזהובים, שרוב ההרכב בנוי שם על שחקני ליגת העל. הקבוצה טרפה את הדשא, שלושת הבלמים עשו שוב עבודה מצוינת. כמו כמעט תמיד, קשה לציין שחקן בולט, כי הקבוצה משחקת מאוד קבוצתי ואין לה שחקן מסוג "שובר שוויון", אך יחד עם זאת ראוי לציין את רועי זיקרי, שנותן קבלות עם צמד, שמוכיח שהוא שחקן ראוי לליגת העל.
השחקן ה-12 היה הקהל (יותר -3000), דחף ועודד לאורך כל המשחק, מה שגרם למוטיבציה עוד יותר מוגברת אצל השחקנים. כרגע אנחנו חזק בתמונת העלייה עם העיניים כלפי המשחקים של 2 הקבוצות מלמעלה: בני ריינה (משחק חוץ) וכפר קאסם (משחק בית) נצחונות בשני המשחקים האלה יקרבו את הפועל לעלייה בצורה משמעותית וכמובן צריך גם להשיג תוצאות טובות במשחקי הבית – אבל לזה אני לא דואג – בעיקר בזכות דחיפת הקהל.
נותרו לנו עוד 3 משחקי בית שאני מעריך שיגיעו אליהם לפחות 5000 אוהדים וימלאו את היציע המערבי. במידה והמשחקים ייקבעו עלייה, לא אופתע עם האצטדיון יהיה מלא. ההנהלה חייבת להיות ערה לרוח המנשבת בקרב האוהדים ולהשקיע. שזה אומר לפתוח את הכיס לתת לשחקנים מענקי עלייה, שיהוו עבורם תמריץ נוסף. במקביל, חייבים כל הזמן לייצר וודאות ושקט למערכת.
הפנטזיות מתחילות לרוץ לאוהדים בראש והההנהלה, כמו השחקנים, עכשיו צריכה לקחת את הקבוצה צעד קדימה. אני יושב בקרב האוהדים ושומע את רחשי ליבם, עושים חישובים ומדברים על עלייה. חשוב להרגיע את המערכת לתת לה יציבות. מקבוצה שמטרתה הייתה להישאר ליגה, אנחנו הפכנו להיות מועמדים לעלייה. זה שיפט לא פשוט, אבל הוא מחייב חשיבה עמוקה מאוד לטווח הקרוב, לצד הרחוק.
יוסי שושני, 58, שחקן עבר, אוהד הווה