את הרוח החדשה שנושבת בהפועל פתח תקווה אפשר להרגיש ממרחקים. האווירה שהייתה במשחק ביום שישי האחרון מול בני ריינה ובטח התוצאה שלו, התכתבו היטב עם חגיגות סיום חג הפורים, שבא על כולם (ובמיוחד על האוהדים) לטובה. עם סיום הליגה הסדירה, התחושה היא אופטימית מאוד מכל הבחינות וגם הסיכויים קיימים – אבל האם הפועל ערוכה לעלייה?
לצערי, נבצר ממני להגיע למשחק ביום שישי, אבל לפעמים מהטלוויזיה רואים דברים שלא ניתן לראות מהיציע – במיוחד בפן המקצועי. המשחק סימן את השינוי שחל בקבוצה. אם לפני מספר חודשים שיחקנו לא מסודר והסתפקנו בשליחת כדורים ארוכים – היום זה כבר סיפור אחר. השחקנים מגיעים להרבה יותר מצבים, שחלקם מתבטאים בכיבושים. פעם רביעית ברציפות שמרנו על רשת סגורה, אבל ההגנה שלנו טובה לאורך כל העונה..
אם נסתכל למציאות בעיניים, הסיכויים קיימים, אך עם פער של 6 נק' מהמקום השני, לא רק שאנחנו צריכים לשחק אפילו טוב יותר מאשר עכשיו, הקבוצה גם תלויה בתוצאות של האחרות. שני משחקי המפתח הם מול בני ריינה וכפר קאסם בחוץ, אבל נהיה חייבים תוצאות טובות גם במשחקי הבית, במיוחד במשחק המפתח בשישי הקרוב מול בני יהודה. הליגה מאוד נזילה, אבל גם השתיים הראשונות הן לא קבוצות מלהיבות.
בשביל להוציא תוצאות טובות, השחקנים חייבים תמיכה מאסיבית של הקהל. אני צופה שאם נהיה מועמדים לעלייה, האצטדיון יהיה מלא בלפחות עשרת אלפים צופים נלהבים של הפועל פתח תקווה, בכל משחק בית, שמייחלים לצאת לדרך חדשה אחרי עשור שלם בליגה הלאומית.
עם כל ההתלהבות, הפועל נמצאת במה שאני קורא לו, "סכנת" עלייה. אני לא חושב שהסגל, בטח לא הנוכחי, בנוי לליגת העל. אנחנו במצב של חוסר ודאות ניהול-עסקי- ארגוני. בליגת העל צריך להביא כסף מהבית. והרבה. אםד ניומן יכול להיות האיש לכך, אבל שאלה גדולה אם הוא רוצה להיכנס לבעלות מלאה, או שהוא רק מסתפק בספונסר.
בשביל להביא שחקנים טובים צריך להכניס את הכיס ולהשקיע לפחות 10 מליון רק לתקציב שחקנים. בשבילו זה כמובן כסף קטן. הוא מסוגל, אבל השאלה אם הוא רוצה. בסתר ליבם האוהדים בונים על זה שאולי הוא אפילו ישים פי 5. בכל זאת, הבן אדם שווה יותר משני מיליארד דולר.
וכדאי שגם הוא ירצה את זה. למרות עשור בלאומית, ההגמוניה של האהודים בעיר נוטה עדיין לכיוון הפועל. להפועל, בניגוד למכבי, יש בסיס מוצק של 10,000 אוהדים לפחות, שיבואו לכל משחק בית. סטייל באר שבע.
אז נוימן, מחכים לך.