היום, ה-7.10, ביקרו בבית המשפחה ברח' חדרה, אם המושבות הותיקה, עשרות בני משפחה, קרובים, שכנים וחבריה הרבים. גופתה של ענבר כבר מוחזקת בעזה 365 ימים, אבל קשה לראות כרגע אופק להחזרתה – בעיקר כשעסקת החטופים (החיים) עדיין תקועה. "אני חוששת שגורלה של ענבר יהיה כמו של הדר גולדין ואורון שאול", אמרה דודתה חנה. "חוששת שיבנו על גופתה את עזה החדשה".
פתח תקווה היום מלאה באירוע זיכרון וטקסים לציון השביעי באוקטובר, כשאת היום העצוב הזה פתחנו עם הידיעה העצובה על עידן שתיוי, הפתח תקוואי, שהוגדר כחטוף כל השנה האחרונה – זאת למרות שלא התקבל ממנו אות חיים. דווקא היום, ביום הסמלי הזה, קיבלה משפחתו את ההודעה הקשה, שהוא כבר לא בחיים. מה שהחזיר אותנו שנה אחורה, לסיפור של ענבר הימן ז"ל.
צפו בדבריהן של אמה ודודתה של ענבר הימן (מתוך טיקטוק פתח תקווה NEWS)
@ptnews.tiktok יפעת הימן אמה של ענבר הימן וחנה כהן דודתה - בראיון לפתח תקווה NEWS בשבעה באוקטובר #פתחתקווה #ענברהימן ♬ סאונד מקורי - פתח תקווה NEWS
חודשיים של חוסר ודאות הסתיימו באמת מרה
הפעם הראשונה בה דיווחנו לכם על ענבר (27 במותה), הייתה ב-11.10, בימים בהם עדיין שרר כאוס והלם – בעקבות מתקפת השביעי באוקטובר. לצד ידיעות, שלימדו אותנו על הקורבנות הרבים, שמספרם כל הזמן הלך וגדל – גם צפו סימני שאלה על גורלם של רבים, שהיו שעות רבות בגדר נעדרים. אחת מהם הייתה ענבר הימן, ששימשה כ"הלפרית" במסיבת ה"נובה" – וגם אחרי 100 שעות – אף גורם רשמי לא יכול היה למסור מה עלה בגורלה.
באותם ימים, קיווינו, כמו משפחתה, שהיא חיה, אך לא מוצאים אותה – כי היא חטופה בעזה. האמת המרה התבררה חודשיים לאחר מכן (ב-16.12.23), לאחר שהתקבלה הודעה מגורם רשמי על כך שענבר נרצחה בשבי. ככל הידוע, עם הישמע האזעקות הראשונות באותה שבת שחורה, ענבר וחברותיה הסתתרו מתחת. במהלך המתקפה הן רצו לשדות, כאשר המחבלים דולקים אחריהן.
שיר שכתבה ענבר הימן: קליפ עם קולה (כתוביות)
"ראיתי שנתניהו קשוב"
ענבר, שרצה ליד שני בחורים, נתפסה על ידי שני מחבלים, שהעלו אותה על אופנוע וחטפו אותה לעזה. באותה שבת אף הופץ סרטון שלה מובלת לעזה בעודה מעולפת. על פי הצלבות של מידע מודיעיני וממצאים פורנזיים, התקבלה ההחלטה לקבוע את מותה. למרות שלא הובאה לקבורה, משפחתה עשתה יום למחרת "אירוע שבעה" בחצר של השכונה, כשאל האוהל הגיעו כל מכריה וגם עוברי אורח, שרצו להביא את תנחומיהם.
היום, שנה מאז החטיפה, עדיין אין סגירת מעגל והמשפחה עושה את כל המאמצים וכל מה שביכולתה על מנת לשחרר את PINK (שם כינויה של ענבר) ולהחזיר את גופתה הביתה. "נתניהו נתן לי הבטחה אישית, בשיחה פרטית, שהוא עושה הכל למען החזרתה. ראיתי שהוא קשוב – אני מרגישה את זה כאמא", אמרה לנו אמה של ענבר, יפעת הימן, שהתלוותה לנתניהו לפני כשבוע במטוסו, למליאת האו"ם בניו יורק. "גם על הבמה הוא הבטיח שיביא את החיים לשיקום ואת המתים לקבורה".
עשרות החברים והמכרים שפקדו היום את בית המשפחה באם המושבות הישנה, בו גרה וגדלה ענבר, לבשו חולצות עם תמונתה, בדיוק כפי שעשו זאת לפני שנודע על מותה. המסר הוא אותו מסר: FREE PINK, כמו שכתוב בגרפיטי, שענבר כל כך אהבה, עד היום על הקיר הגדול בכניסה לפתח תקווה בכביש 471. הכיתוב הזה, כמו גם המאבק, לא יוסר עד שענבר תובא לקבורה – מבטיחים בסביבתה.
"אני אעשה הכל, אבל הכל, שהמקרה של הדר גולדין ואורן שאול, שכבר נמצאים עשור על אדמת עזה, לא יחזור על עצמו", אמרה לפתח תקווה NEWS, חנה כהן, דודתה של ענבר ואחותו של אביה, חיים. חנה הולכת פעמיים בשבוע לכנסת ונמצאת בפרונט של המאבק להחזרתה של ענבר. "אני מהדהדת את החשיבות של החזרת החללים הביתה כל הזמן ומקווה שזה יעזור. הם ראויים להיקבר בקבר ישראל".