היא הגיעה למשרדי בפתח תקווה, אישה בתחילת שנות ה-40 לחייה, יפה ומטופחת. היא נשואה מזה שלוש שנים, אבל "לא באושר", הקפידה לציין. "הנישואים האלה היו מבחינתי סוג של אילוץ. יצאתי עם גברים רבים, אבל עם אף אחד מהם הקשר לא הבשיל לחתונה. אני מגיעה ממשפחה שמרנית והופעל עליי לחץ כבד להתחתן.
האישה ממשיכה בסיפור חייה ומספרת על בעלה, אותו הכירה בתחילת שנות ה-50 לחייו. "הכרתי אותו כרווק מושבע, נשמה חופשית. נפגשנו, ומהר מאוד התחתנו. הכוונה של שנינו הייתה ברורה: להביא ילד לעולם", סיפרה לי האישה. "זה היה ברור שבגיל שלי זה לא יקרה בקלות. אבל בכל זאת ניסינו. מהר מאוד עברנו לטיפולי הפריה. טיפולים לא נעימים בלשון במעטה, שלא הוציאו מכל אחד מאתנו את המיטב".
האישה מספרת כי היא לקחה כמויות גדולות של הורמונים. "ציפיתי ממנו שיעזור לי", סיפרה לי. "שיבין שיתמוך, מה שלא קרה. הוא מצדו התאבל על האישה היפיפייה שלו, אני, שהפכה להיות מבואסת והורמונלית. כל אחד מאתנו צבר מטענים. כל מה שבנינו – התערער. ליבי נחמץ עוד יותר כאשר הרופאים הודיעו לי, שבמצבי לא אוכל להרות מביצית שלי".
"זרם" עם הבלונדינית
האישה מספרת כי לא חשבה יותר מדי והייתה חדורת מטרה בפרויקט החדש של חייה: הבאת ילד לעולם יחד עם בעלה, באמצעות תורמת ביצית זרה. "באופן מפתיע "חדשה" זו לא זעזעה את בעלי, שדווקא "זרם", ציינה. "אולי קסם לו הרעיון שילדיו יצאו מביצית "בלונדינית".
היא המשכיה לספר: "עשינו כל מה שצריך, ובשעה טובה ומוצלחת הודיעו לנו שההפריה צלחה והעוברים "בדרך" מחו"ל. מנגד, בבית, אולי גם לנוכח העובדה ששנינו יכולים להפוך להיות בקרוב מאוד לאבא ואמא, יחסינו הפכו לפצצה מתקתקת".
כיומיים לפני הליך השתלת העוברים ברחמי הודיע בעלי שהוא נסוג. הוא רוצה להתגרש, הוא פנה לבית החולים וביקש להקפיא את העוברים". היא שאלה אותי: "האם אוכל לפעול נגדו מבחינה משפטית"?
מבחינה עקרונית השבתי, יש כאן בעיה. האם את יכולה לכפות על בעלך להיות הורה כאשר הוא אינו רוצה בכך? יש לו זכות "לא להיות הורה" והזכות שלך הינה "הזכות להיות הורה". לפני 30 שנה דן בית המשפט העליון בפרשת נחמני שם הוחלט בדיון נוסף בעליון (שהפך את החלטת המחוזי), כי זכות האישה (רות נחמני) להיות הורה, עולה על זכותו של בעלה דאז שלא להיות הורה.
שם, אפשרו לאישה להשתמש בעוברים המופרים. ואומנם, במקרה נחמני ההפריה נעשתה מביציות האישה עצמה בזרעו של הבעל. שם, גם הוכיחה האישה כי מדובר ב"נקודת אל חזור". כלומר, שמצבה הרפואי אינו מאפשר הליכים נוספים וכי אי שימוש בעוברים המוקפאים, ימנע ממנה סופית את הזכות להיות הורה.
"לגבייך", הסברתי לה. "בית המשפט יתייחס לכך, שהעוברים הם מתורמת. זה לא אותו מקרה כמו נחנמני. לפי מה שאת מספרת, אצלך לא מדובר בנקודת "אל חזור". כלומר, את תוכלי לעבור תהליך של תרומת ביצית עם גבר אחר או באמצעות תרומה אנונימית".
"ומה לגבי פיצוי כספי בגין עוגמת הנפש?", שאלה. "בזבזתי עליו שנים יקרות מאוד. לא ראיתי את עצמי מביאה ילד ללא נישואים". השבתי, כי בית המשפט אינו נוהג לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש במקרים של פרידה או בגידה, מאחר ואלה עניינים שבלב ולא במשפט.
סיפרתי לה על הסיפור של נחמני. לבסוף, העוברים של רות נחמני לא שרדו, היא הכירה בן זוג חדש צעיר ממנה ב-12 שנה והם אימצו יחד שני ילדים. יש חיים אחרי. אמרתי לה. את תראי.
עו"ד נטלי ברדוגו מפתח תקווה עוסקת שנים רבות בדיני משפחה. משרדה נמצא ברחוב מוטה גור 7, בניין C, קומה 2 (פארק אולימפיה).
טלפון: 03-5295777.
דואר אלקטרוני: n.berdugolaw@gmail.com
אתר: WWW.FAMILYDIN.CO.IL
