את הטור הקודם בנושא מחדל ההפריה, שכל המדינה מדברת עליו, כתבתי לפני שנולדה סופיה, תינוקת המבחנה, השבוע. התינוקת נולדה לאישה שנשאה אותה ברחמה, לאחר שנתיים של טיפולי פוריות ואחרי ניתוח צנתור בלבה, שעברה בעודה ברחם ואותו שרדה בהצלחה. כעת, לאח לידתה, השאלה המשפטית בנוגע למקרה, מקבלת משנה תוקף ולפניכם כמה הרהורים שלי בנושא.
האישה היולדת, התראיינה לתקשורת והצהירה אין בכוונתה לוותר על בתה בשום צורה שהיא. בנוסף לכך, טרם אותרו ההורים הביולוגיים, זאת לאחר שבמהלך בדיקה גנטית עליה הורה בית המשפט, התגלה כי לזוג, אשר לו הייתה הסבירות הגבוה ביותר להיות ההורים הביולוגיים –אין כל קשר גנטי לתינוקת.
האם האישה היולדת תוכר כאמה של התינוקת על אף שזו אינה נושאת את המטען הגנטי שלה?
מבחינה משפטית, היולדת הינה ההורה הפיזיולוגי ומוכרת כאם, בהיעדר כל צו משפטי המורה אחרת. ככל ותעלה טענה להורות גנטית, מי שיטען כי הוא ההורה הביולוגי, יצטרך לערב את בית המשפט. לכן, כל עוד לא אותרו ההורים הביולוגיים, אין מי שיגיש בקשה למתן צו מניעה כנגד רישום האם היולדת ובן זוגה במשרד הפנים – כהורי התינוקת. לכן, התינוקת תירשם כבתם.
המדינה לא צפויה להגיש בקשה למתן צו מניעה, מאחר והיעתרות לבקשה מצדו של בית המשפט תגרום לכך שהתינוקת תיוותר ללא הורים. כמו כן, לא ברור בכלל אם ההורים הביולוגיים יאותרו בעתיד. עד עתה לא ברור באיזה שלב אירע המחדל. כך שלא ניתן לדעת למי ספציפית לפנות, ו"מעגל ההורים הפוטנציאליים" גדול.
לעת עתה, מסתמן כי אסותא לא תפנה באופן יזום לנשים, אשר לגביהן קיימת היתכנות לקשר גנטי לתינוקת, אלא תינתן אפשרות לכל אישה שתרצה לעבור בדיקה לקיום קשר גנטי לתינוקת לבצעה. התנהלות כזו סביר להניח תגרום לכך שנשים יעדיפו שלא לבצע את הבדיקה. התוצאה הצפויה שהמצב יישאר על כנו, ההורים הביולוגיים לא יאותרו וכך, יניחו לאישה היולדת ולבן זוגה.
האם יהיה ניתן לחייב את ההורים הביולוגיים, במידה ויאותרו, לגדל את התינוקת?
הטעות הטרגית של החלפת העוברים, קרתה כפי שהובהר גם במאמר הקודם, במהלך בדיקת מי שפיר, אשר במהלכה התגלה כי העוברית נושאת מום גנטי נדיר בליבה. על אף שהומלץ לבני הזוג להפסיק את ההריון בשבוע ה-30, הם החליטו להמשיך בו, ולהילחם על חייה.
גם אם ניתן יהיה לחייב את כל מעגל ההורים הפוטנציאליים לערוך בדיקה גנטית, הרי שבוודאי ולא ניתן לחייבם לגדל את התינוקת. שכן יכולה לעלות טענה מצד ההורים הביולוגיים, שהם כהורים היו מחליטים אחרת ומפסיקים את ההריון. בנוסף, להורים הביולוגיים צפוי מאבק משפטי למול האישה היולדת ובן זוגה. וכמובן לא ניתן לחייבם לנהלו.
ככל שהזמן עובר, והתינוקת גדלה בחיק היולדת ובן זוגה יהיה קשה יותר לנתקה מהם.
מעגל "ההורים הפוטנציאליים" כאמור גדול ובירורו של המחדל עשוי לקחת זמן רב. בנוסף נבדקת האפשרות כי הטעות הטרגית במהלך ההפריה גרמה ל"תאונת שרשרת", כלומר,הטעות גרמה לחילופים של ביצית מופרית א' בביצית מופרית ב' וביצית מופרית של ב' בביצית מופרית ג'. מה שעלול מן הסתם להאריך עוד יותר את הבירור.
לסיכום, מאחר והסיכוי לאיתור ההורים הביולוגיים הולך וקטן, נכון לעת עתה לא נמצא מי שיערער על אימהותה של היולדת. ככל ויאותרו ההורים הביולוגיים, השאלות והתהיות לגבי ההורות על התינוקת יוותרו בעינן. ככל שנוקף הזמן, לא ברור אם טובת הילד "קול הדם" עולה בקנה אחד עם הזיקה להורים הביולוגיים ככל שיאותרו.
עו"ד נטלי ברדוגו מפתח תקווה עוסקת שנים רבות בדיני משפחה. משרדה נמצא ברחוב מוטה גור 7, בניין C, קומה 2 (פארק אולימפיה).
טלפון: 03-5295777.
דואר אלקטרוני: n.berdugolaw@gmail.com
אתר: WWW.FAMILYDIN.CO.IL
